<h1>ספר הבתים הלכ' ברכות שער רביעי ס"ט</h1>
<h2>דף לט:</h2>
מצוה מן (התורה) [המובחר] לבצוע מככר שלמה. ואם היתה שלמה של שעורים ופרוסה של חטים מניח פרוסה בתוך שלמה ובוצע משתיהן כדי שיבצע מחטים ומשלימה. לר"ם. כתב הראב"ד אם שניהם ממין אחד מניח פרוסה בתוך שלמה ובוצע על הפרוסה. והר"ש כתב בוצע או משתיהן או מן השלמה. רבים מגדולי הפוסקים פסקו שאם הביאו לפניהם פרוסה של חטים ושלמה של שעורים מברך על הפרוסה של חטים [ולא] (ו)על השלמה של שעורים. וכן נראה. יש מן הגדולים שכתב כדרך שאמרו בפרוסה של חטים ושלימה של שעורים כן הדין אם שתיהן של חטים ופרוסה פת נקיה ושלמה פת קיבר. ויש מן הגדולים שכתב הואיל ושתיהן של חטים מברך על השלימה אע"פ שהפרוסה יפה הימנה. יש מן הגדולים שכתב פת של גוים ופת של ישראל בוצע על פת של ישראל, ואם היתה פת של גוים נקיה ופת של ישראל פת קיבר בוצע על אי זו מהן שירצה. ויש מי שכתב שזה כפרוסה של חטים ושלימה של שעורים לפיכך מברך על הנקיה של גוים. ויש מי שכתב שלעולם מברך על פת של ישראל אפילו פת קיבר ואע"פ שאין שום איסור באותו פת של גוים באפייתו כגון שלקח עיסה ואחר כך אפאה ישראל, אעפ"כ עיסת ישראל קודמת מפני שנעשית בה מצות חלה וכיון שנעשית בה מצוה נעשה בה מצוה אחרת כדרך שאמרו בפת של ערוב.
